ניקוי תקשורתי
- Gal barnoach braverman
- לפני 12 דקות
- זמן קריאה 2 דקות
בזמן האחרון יותר ויותר אנשים אומרים לי שהם הפסיקו לשמוע חדשות ולראות טלוויזיה.
הם אומרים שהם לא מסוגלים להכיל את מה שקורה פה,
שזה עושה להם רע ולכן, כדי לשמור על עצמם, הם בוחרים להתנתק.
אני נמצאת באותו מצב.
לא ראיתי חדשות למעלה מחודש.
מדי פעם אני נכנסת לפייסבוק ובגלל שגם זה עושה לי רע על הנשמה – גם את זה אני משתדלת לעשות כמה שפחות.
מה שמעלה כמובן את השאלה –
אז מה,
אם אני לא אראה, הזועות לא ימשיכו לקרות? (כמו ילד שחושב שכשהוא שם את הידיים על העיניים ולא רואה – העולם נעלם או לא קיים).
וגם –
מה זה אומר עליי כבן אדם, שבזמן הטירוף שמתחולל פה, אני בוחרת להתנתק ולא לראות?
אז הנה חלק מתשובות שכבר יש לי. חלק בטח תגענה בהמשך הזמן/ הדרך:
1) זה שאני לא רואה חדשות לא אומר שאני לא מעורבת. אני כן. אני פשוט לא נותנת לכל הרעל הזה לשטוף אותי כל פעם שאני נחשפת אליו. אני מוצאת שאין לזה טעם וזה רק מחליש אותי.
2) הזוועות והטירוף ימשיכו בין אם אני אחשף אליהם ובין אם לא. עדיף שאשקיע את האנרגיה שלי בדברים שעושים לי (ובתקווה גם לעולם) טוב יותר.
3) אם יותר ויותר אנשים יבחרו להתנהל ככה – לקחת אחריות על ה- WELL BEING שלהם ולא להסכים להחשף כל יום לכמויות הרעל והמדיה שאנחנו צורכים – אולי זה יכריח את אמצעי התקשורת השונים (טלוויזיה, רדיו, רשתות חברתיות) – גם לקחת אחריות – לבדוק את הנתונים, את המינונים, את הטונים וכו'.
כי בסוף,
נראה לי שאחד מהשיעורים הגדולים של התקופה הזאת הוא הנושא של לקיחת אחריות.
זה עובר דרך השלב של להפסיק לחכות שהמנהיגים שלנו יצרו לנו פה מציאות טובה.
בחזון שלי – אנחנו ניצור פה את מה שנרצה והם יספקו לנו את מה שאנחנו צריכים בשביל זה.
ולכן, עדיף שנשקיע את הזמן שלנו בכמה שיותר עשייה ובניה וכמה שפחות ברעל והרס.
מוזמנים להקשיב לפרק האחרון של 'היבראות – בינה אנושית' בו דיברנו על הנושא הזה.
ความคิดเห็น